מודיליאני והצוואר של דודתי רחל 

מודיליאני והצוואר של דודתי רחל

מאז ומתמיד, היתה אחותה הבכורה של אמי, הדודה רחל מארגנטינה, ("רקליטה", כפי שנהגנו לקרוא לה), דמות חשובה בחיי.
זה התחיל בסיפורים שסיפרה לי כל פעם כשנפגשנו, על הביקור שלי עם הורי בארגנטינה, בין גיל שנה וחצי לשלוש. כשרקליטה היתה מגיעה מדי כמה שנים לביקור בישראל, לבקר את בני המשפחה הרבים שעלו לכאן מארגנטינה, שמעתי סיפורים על איך, באותה תקופה, כשחזרה בערבים מעבודתה כמורה לספרות בבית הספר המקומי, אהבה לבלות איתי, לשחק איתי וללמד אותי שירים וסיפורים בספרדית. אהבתי את הסיפורים האלה. דרך עיניה ראיתי ילדה בלונדינית ומתולתלת, מיוחדת ואהובה, ובהחלט שונה מהתדמית שהיתה לי על עצמי מחיי היום יום שלי בקיבוץ.

לרקליטה לא נולדו ילדים משלה, ותמיד היא גרמה לי להרגיש כאילו אני קצת הבת המאומצת שלה. אהבתי גם את משב הרוח התרבותי והרענן שהביאה איתה בביקוריה. היא סיפרה לנו בהתלהבות על תערוכות, ספרים, והצגות מהעיר הגדולה בואנוס-איירס, והפנתה את תשומת ליבנו גם לפניני אמנות שהיו חבויות אצלנו בבית.

לדוגמה, אחי הצעיר, שלומי, צבע באותה תקופה דמויות ודוגמאות על חלוקי נחל. רחל היא זו שהתרשמה מעבודתו האמנותית,ותמיד בחרה לעצמה את החלוקים היפים, כדי לקחת אותם איתה לארגנטינה למזכרת.

עם השנים, כשבני, בן-זוגי, הצטרף למשפחה, הפכה דודה רחל גם לדודה האהובה עליו. בני, שתמיד היתה לו גישה לאמנות חזותית, בחן את דמותה והחליט שיש לה צוואר ארוך כמו לנשים בציוריו של הצייר האיטלקי הנודע אמדאו מודיליאני. בארוחה החגיגית של יום חתונתנו, שהתקיימה בבית הוריו של בני, צילמנו את רקליטה ליד הפוסטר האדום של מודיליאני שהיה תלוי בסלון ביתם.

תוכלו לראות ציורים נוספים של מודיליאני באחד מהאתרים הרבים המציגים את עבודותיו. לדוגמה:. http://pinterest.com/artisticolors/amadeo-modigliani/ הצייר הזה הוא גם אחד האהובים עלי ביותר, ובתחילת דרכי בשעורי ציור ניסיתי לצייר בעקבותיו מספר רב של ציורים.

מוזמנים להיכנס לכאן ולראות דוגמה. 

בחלוף השנים, למדתי והכרתי עוד אמנים, למדתי רבות על אמנות ויצירה אומנותית, אך הצירוף הזה: הצוואר של רקליטה = הצוואר של מודיליאני נשאר מקובע בתודעתי.

לפני עשר שנים עברה רקליטה לגור בישראל והצטרפה לאחיותיה שגרות כאן מאז שנות החמישים. בדירה הקטנה שלה ברמת גן, תלתה ציורים מקוריים שקנתה בגלריות לאמנות בבואנוס איירס והביאה איתה מארגנטינה הרחוקה. הגאווה הגדולה שלי היא שבחדר השינה שלה, ליד מיטתה, תלויים שני ציורים מעשה ידי, מתנה שהכנתי לה ליום הולדת שמונים.